כתבתה של קארין
סלזניוב, תלמידת כיתה י', מקיף ד', אשדוד.
מידי שבוע במקיף
ד' באשדוד מתקיים פרויקט שבמהלכו נפגשים ילדי כיתות י' עם אנשי מוסד ובו מתקיים דו-שיח
בין אנשי המוסד לבין התלמידים.
מדובר באנשי מוסד
יהודים שעלו ממדינות צפון אפריקה (מרוקו, אלגי'ריה, תוניסיה ולוב) אשר כולם גויסו
כאשר היו נערים בלבד.
תפקיד הנערים היה
לעזור לארגן מבצעי עליה של יהודי מדינתם לארץ ישראל, וכל זה בחשאיות רבה. חלקם ליוו
יהודים בחציית גבולות המדינה, וחלקם העמיסו משפחות שלמות על אניות שבהן היה דוחק
וצפיפות.
המפגש בין אנשי
המוסד, שרובם כיום בני למעלה מ-60, עם בני הנוער מהווה חוויה מעניינת לשני הצדדים
הכל כך מרוחקים בגיל. בני הנוער זוכים להכיר חלק משמעותי בהיסטוריה של העם היהודי
בכלל, ובעליית יהודי צפון אפריקה בפרט, שאינה מועברת בבית הספר בהרחבה. מעבר לכך
בני הנוער שומעים לראשונה סיפורים מסוג כזה ממקור ראשון, והם מתמלאים הערכה לשמע
סיפורי הגבורה והאומץ הרב שהפגינו לפני עשרות שנים אותם אנשים בהיותם בני נוער
בלבד.
כשנשאלו אנשי
המוסד על תגובת המשפחה לגיוס בגיל המוקדם תשובתם הפתיעה את מרבית התלמידים.
לדבריהם הגיוס היה חשאי לחלוטין ואיש מבני משפחתם או חברם לא ידעו עליו. התנאי של
המוסד לגיוסם היה השמירה על כך בסוד, כדי שהשלטונות במרוקו לא יגלו על הפעולה
ויאסרו או גרוע מכך - יהרגו כל יודע דבר.
במהלך הפרויקט,
אותו מארגנת הרכזת החברתית בבית הספר, אסנת סעדון, התלמידים ידרשו לחבר ספר שבו יתעדו
את הסיפורים האישיים של סוכני המוסד לשעבר וישלבו בו את סיפורי העלייה היהודית
מצפון אפריקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה