כתבה תמוז ביטון כיתה י"א, מקיף ג' אשדוד.
את הסינגל של הזמרת שי סול שמעתי דרך הפייסבוק. התרשמתי ממנה לטובה והחלטתי שזה רעיון נפלא לראיין אותה. אחרי כמה תכתובות היא הסכימה לראיון וקבענו להיפגש. הכרתי בחורה ססגונית, מלאת אמביציה להצלחה וגם מייחדת את עצמה בתחום האמונה.
שי, ספרי לי קצת על עצמך...
"בגיל 6 התחלתי ללמוד קלידים. בהתחלה אימא שלי דחפה אותי לכוון הזה. לקראת גיל 15 התחלתי ללמוד גיטרה בעצמי, בבית, ובגיל 16 כתבתי את השיר הראשון שלי שהיום הוא מוחבא באחת המגירות כי אני לא אלך להוציא דבר כזה עכשיו. וזהו. מאז עסקתי רק במוזיקה. בבית הספר עסקתי במועצת תלמידים עירונית ובית ספרית. הייתי בתנועות נוער. הנושא של המעורבות תמיד היה חשוב לי".
איך את מגדירה את סגנון המוזיקה שלך?
"האמת שהייתי מעדיפה להימנע מהגדרות. למוזיקה אין הגדרה. אני בכיוון של הרוק האלטרנטיבי. כי כבר שנים זה מתגבש ונבנה לאט לאט".
מה בדבר תכוניות ריאליטי. חשבת ללכת פעם לאחת מהן?
"האמת שבגיל 16,17 ניסיתי להיכנס לתוכניות מסוג זה אבל לא ממש הלך לי ובסוף שהתקבלתי אז פרשתי כי הבנתי שזה לא הדרך שלי. הבנתי שאני פשוט רוצה לצמוח מלמטה. פשוט לעשות את זה לבד בלי שום ריאליטי. אני נגד ההתמסחרות הזאת".
משוררים או זמרים מסוימים שהשפיעו עלייך?
אני מאוד מתחברת לאביתר בנאי, אביב גפן, עידן רייכל ואפרת גוש שמאוד השפיעו עלי.
האם חטאת בחטא כתיבת שירה?
"האמת שאחד הדברים שאני אוהבת זה כתיבת שירה. יותר מלשיר אותם בתאכלס. מגיל 16 התחלתי לכתוב. כיום יש לי למעלה מ-100 שירים שנמצאים בפתקים של האיפון ואני מקווה שהם יצאו בקרוב".
הוצאת לאחרונה את הסינגל 'בתחנת רכבת'. קודם כל ברכות! ספרי לי על התהליך מרגע המחשבה עליו ועד הוצאתו, גם אם זה לקח שנים תתמצתי כמה שיותר".
"אני לא זוכרת מתי כתבתי את השי. הוא פשוט היה שם. לפני חצי שנה בערך אחד מהחברים של הארגון שמימנו לי את הסינגל שמע אותי בפייסבוק והם קראו לי להצטרף אליהם והם בעצם ליוו אותי בכל התהליך וכך נסעתי לתל אביב במשך שלושה חודשים כל שבוע והקלטנו את השיר לאט לאט".
ספרי לי על אירוע או חוויה משמעותיים שקרו לך במהלך ההקלטה. איזה סקופ עיתונאי נחמד..
"לא יודעת אם זה סקופ. אבל בפעם הראשונה ששמעתי את השיר זה ריגש אותי עד דמעות כי זאת פעם ראשונה ששמעתי שיר שלי מוקלט בצורה מקצועית כזאת זאת הייתה חוויה באמת משמעותית בשבילי.
איך את מתמודדת עם החשיפה?
"האמת שאני לא מרגישה חשופה עדיין. כן יצא לי שהצביעו עלי ואמרו ״ הינה שי מסבתא סול״ אבל זה לא נחשב כחשיפה את יודעת זה בקטנה כזה. זה עדיין לא הדבר האמתי. המטרה שלי זה גם לא להיחשף אלא לחשוף את המוזיקה שלי. זה רק אמצעי שמשרת את המטרה בעצם. והחלום שלי זה בעצם להוציא לאור את המוזיקה שאני עושה".
את מאמינה שהסינגל ״ בתחנת רכבת״ יגיע לרדיו ויושמע בתחנה כמו גלגל"צ??
"הלוואי זה לא אני קובעת את זה הלוואי שזה יקרה זה באמת חלום עבורי".
שלחת סינגל?
"האמת שביום שבו יצא הסינגל לא ישנתי כל הלילה. שלחתי אותו לכל החברים שלי בפייסבוק. זה בערך יותר מאלף חברים. חלק מגיבים הרוב מתעלמים כי זה לא ממש בראש שלהם, בואי נגיד ככה. את יודעת אמנית חדשה לא מוכרת. זה לא מעניין בואי נגיד וזה לא הכי מוכר אבל אני מקווה שזה יגיע ״לשם״ בבוא הזמן
"קצת על הנוער האשדודי והמוזיקה.. מה את חושבת על הנוער האשדודי בתחום המוזיקה, האומנות ובכלל?
"יש לנו המון כישרונות בעיר, לצערי לא שומעים הרבה עליהם. אני חושבת שהסיבה העיקרית היא שאין לנו מרכז מוזיקלי שמרכז את כל האמנים. לאחרונה נפתח מרכז מוזיקה אבל עדיין זה לא כמו בערים אחרות שהרשות המקומית משקיעה ונותנת תקציבים. היה לנו גם את מרכז ״ שבלול״ שנסגר לאחרונה מחוסר תקציב. אבל יש המון כישרונות צעירים שחבל שהם בורחים לנו לתל- אביב.
אני מאוד התאכזבתי שאין גישה לנכים במרכז למוזיקה שנפתח לאחרונה. התאכזבתי כי מאוד רציתי לבוא לעודד ולתמוך וחבל.
"את צודקת בהחלט. זה מחדל של העירייה שאחראית לכך".
לדעתך צומח בעיר שלנו איזה שהו זרם אוונגרדי של אומנות שירה משחק או בכלל?
"תמיד יכול לצמוח ואני מאמינה שכבר צומח. את בטח שמעת על קמ״א כי ראיתי אותך בערב ההשקה. אז יש קבוצה של מוזיקאים שרוצים לשנות, מקדישים זמן להחייאה ולהתעוררות המוזיקה בעיר ואני מאמינה שזה ישפיע עם הזמן".
אוקיי גם אני מאמינה ומאוד רוצה את השינוי. שי, מה את חושבת על זמרי המחאה ולאן את משייכת את עצמך, לזמרי המחאה או כזמרת להמונים?
"קשה לי להגדיר את עצמי זאת בעיה. אני מאוד מתרחקת מהגדרות מעדיפה שאחרים יגדירו אותי. אני לא אוהבת לצאת בהצהרות".
איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים בתחום המוסיקה האם זמרת מחאה או זמרת להמונים כי אני יודעת שאת מאוד אוהבת את מוקי?
"אני מאוד מקווה שאצליח להעביר את המסרים שלי, ואני מתכננת באמת להישאר בקו שלי שהוא לשמור על האמת שלי ועל המסרים שלי פחות להתמסחר באמת שאני לא יכולה לשפוט זמרים אחרים שבאמת סוטים מהמסלול שלהם. אני מקווה להמשיך ולהישאר כמו שאני היום גם אם אני אעלה למעלה והשאר בקו הזה".
מה את מאחלת לעצמך?
"אני מקווה שיתאפשר לי להוציא עוד סינגלים. והחלום שלי הוא להמשיך ולהתעסק רק במוזיקה".
קורה לך שאת רוצה ללמוד תחום מסוים אבל המוזיקה מפריעה לזה?
"האמת אני די בדילמה אם ללמוד או לא אבל אני שומעת על הרבה אנשים שהלכו ללמוד ב״ רימון״ והם יוצאים משם די מקובעים וגם הרבה המליצו לא ללמוד שם והשאר מי שאני. הדעות הם לפה ולשם אז אני עדיין בדילמה הזאת. ובבוא הזמן אני מאמינה שזה יגיע ואחליט".
תרשי לשאול אותך שאלה בתחום האמונה. הבנתי שאת יהודייה משיחית. נכון?
"יש לי קשר פתוח עם אלוהים כך אני מגדירה את זה, וזה נקרא יהדות משיחית. יהודים שמאמינים בתנ״ך ובברית החדשה. והם יהודים לכל דבר. זה פשוט זרם ביהדות. אנחנו חוגגים חגים יהודיים".
אז בכל זאת מה מיוחד באמונה הזו?
"המיוחד הוא שאנו מאמינים בברית החדשה. הרוב מאמין שהברית החדשה זה לנוצרים כביכול אבל אני מאמינה שאלוהים שייך לכולם בלי הגדרה, בלי מסגרת. אני פשוט מאמינה באלוהים וביהושוע המשיח".
איך זה מתהווה? איך בעצם הבנת שאת משיחית?
"אימא שלי יהודייה משיחית, כשהייתי קטנה לא ממש הבנתי מה זה וכשגדלתי יותר חקרתי והעמקתי. קראתי באתרים, קראתי את הברית החדשה ואת התנ״ך ובאמת הכל התחבר לי לתמונה שלימה".
אני לומדת ומרחיבה את תחום היהדות ונהנית מכול רגע יש במקצוע הזה מוסר לחיים הלוואי וזה היה מקצוע חובה לבגרות אני חושבת שזה היה משנה מעט את בני הנוער שכל כך טכניים והטכנולוגיה בראש מעייניהם. חבל שמערכת החינוך מעודדת את זה יותר ומזניחה את תחומי הרוח. את מאתגרת אותי לחפש במקורות ולהכיר יותר את האמונה הזאת.
"אהבתי שאת מקבלת את זה בהבנה ואת כזאת ליברלית כי יש אנשים שנבהלים מזה. ואשדוד עיר לא הכי ״ פתוחה״ מבחינה דתית. ועמוסה בדיעות קדומות. יש לנו קהילה שבכל יום שישי אנחנו הולכים להתפלל. אנחנו למעלה ממאה אנשים. ובדרך כלל מחכים לנו שם דתיים שכל הזמן מטיפים לנו לא להאמין שזה מסוכן".
תודה. היה לי העונג לראיין אותך. את מוכשרת ואני מאחל לך הצלחה.
כיום בנוסף לסינגל שהוציאה, שי היא זמרת בלהקה שמונה עוד שתי בנות מוכשרות בשם אדר חביב( גיטריסטית) ועדן חדד( בסיסטית + מפוחית)בואו ביחד נאחל להן בהצלחה.
