מים חיים

כתבתה של תמוז ביטון, תלמידת כיתה י', מקיף ג', אשדוד.

"פעילות ספורטיבית" - כמה פעמים יצא לכם לשמוע את צמד המילים הזה? על יתרונותיה שמענו לא פעם וקרוב לוודאי שלא נפסיק לשמוע. ריצה, חוג טניס, שחיה, חדר כושר - כל אחד וענף הספורט אליו הוא מתחבר.

אני מבקשת לשתף אתכם בפעילות ספורטיבית שאני מבצעת מזה 10 שנים: ״דרך המים״.
כך נקראת הברכה הטיפולית הנמצאת באזור התעשייה של אשדוד שאליה אני מגיעה פעמיים בשבוע. כמוני מגיעים אליה גם ילדים עם לקויות שונות.

תחילה, כך מספר המדריך שלי, נורא פחדתי מהמים ושאימא לא תצא מרחבת הבריכה, וכמובן לא רציתי שהמדריך יעזוב. בשיעורים הראשונים בכלל לא דובר על לשחות אלא רק לשמור על יציבות במים, שיווי משקל. בהמשך נדרשתי לסמוך על המדריך שלי, תהליך שלא היה קל עבורי. אבל לבסוף הפכנו לידידים טובים וכשהוא לצידי במים אני סומכת עליו במאה אחוז.

בהמשך התחלתי לתרגל שחייה עם מצוף ארוך ("נודל" בשפת המדריכים). בשלב ראשון רק שחיתי בסגנון "חזה" ואח״כ גם שחיית "גב". בהמשך נוספו מצופי הידיים.

בשנים הראשונות לא אהבתי את החוג והתחשק לי ״להבריז״ ממנו בכל הזדמנות. אך היום אני נהנית מאוד ומחכה בחוסר סבלנות כל פעם לאימון הבא.

זהו בעצם המקום העיקרי שבו אני מניעה את גופי כמעט ללא קושי. בשנים האחרונות השחייה הפכה בשבילי מחוג טיפולי ומשעשע לאורח חיים נחוץ וחשוב.

אסיים במשפט שמלווה אותי בכניסה וביציאה מהבריכה שהוא בהחלט מנחה את צוות המדריכים ״אנחנו לא יכולים לשלוט על כיוון הרוח, אלא יכולים רק לכוון את המפרשים״.