חברי הטוב מאיראן

כתבתו של שלומי מלול, תלמיד כיתה י', תיכון מקיף ג', אשדוד.

בקיץ האחרון, כאשר בארץ הנושא המדובר לרוב בחדשות היה איום הגרעין האירני, אני שהיתי בבית ספר קיץ בצרפת אליו מגיעים נערים מכל רחבי העולם. בזמן שהייתי שם למדנו בכיתות את השפה הצרפתית. כך סתם ילדים מכל העולם ולי התמזל מזלי לשבת ליד נער איראני, תושב טהרן, שמדבר אך ורק צרפתית.

באופן מיידי חשבתי להתרחק ממנו אבל תנחשו מה? הנער האיראני היה כמו מלאך שפשוט משך אותי לשוחח איתו.

במשך השבועיים ששהיתי שם. בכל יום דיברנו ודיברנו ובפעם אחת מן השיחות נגעתי בנושא הפוליטי. שאלתי אותו, בתור אזרח איראני מוסלמי לכל דבר, מה דעתו על מנהיג אירן - אחמדינגד ועל יחסיו לישראל. התפלאתי לשמוע שהוא לא ממש שונא אותנו ואולי מעדיף אותנו על פני ממשלת אירן. בכל אופן הוא שנא את אחמדינגד ואת המשטר שלו. זאת באופן שאם באירן היו שומעים אותו היו מעמידים אותו למשפט.

הוא טען שהיה רוצה לבקר בישראל עם הוריו אך הוא לא יכול לעשות זאת.

בכל אופן התחלה שכזאת של ישראלי ואירני נשמעת כהתחלה של בדיחה , אך זהו היה מפגש מוזר ומיוחד שיכול להראות שבאירן ישנם גם אנשים עם נקודת מבט שונה עלינו ולא רק כעס ושנאה.