כתבתה של אורין פור, תלמידת כיתה ט', תיכון מקיף ג', אשדוד
הסתגרות
במשך שבוע וחצי בבית לא הייתה בדיוק ברשימת התוכניות לסוף השבוע של תושבי הדרום.
מאות-אלפי תושבים וביניהם ילדים, קשישים ונערים נאלצו להישאר בביתם ולבטל את
תכניותיהם עם יציאתו לפועל של מבצע ״עמוד ענן". את הרקע למבצע כמעט וכל תושב
במדינת ישראל מכיר ויודע אך לא כולם היו אלו אשר חוו על בשרם את האזעקות החוזרות
ונשנות אשר ספגנו אנו, תושבי הדרום.
משפחתי
נשארה בבית, הגנים בוטלו, בתי הספר ורוב מקומות העבודה הפסיקו את פעילותם. בתחילה
השמחה הייתה מרובה שכן ביטול יום לימודים הינו סיבה למסיבה: שינה עד אחר הצהריים
בכל יום קרצה כמעט ולכל תלמיד אשדודי אשר שגרת הלימודים מאסה עליו, ביטול המבחנים
ודחיית מועד הגשת העבודות הבית ספריות העניקו זמן נוסף לתלמידים, אולם ככל שהתקדם
הזמן נעשיתי רצינית לגבי העניין יותר ויותר, ככל שהישיבה בממ״ד הפכה להרגל. הטילים
גברו ופצועים נוספים נוספו ורגשותיי החלו להתערבב, שהרי אינו מדובר כאן ביום שביתה
נוסף, אלא במבצע אשר ככל הנראה אינו מתכוון להסתיים בקרוב.
האזעקה
הצורמת אשר נשמעת בכל רחבי העיר ומפלחת את הדממה מפריע לי בזמן הכנת החביתה
ה׳מקושקשת׳, כל בני ביתי נאספים במהירות בממ״ד ל׳זמן איכות משפחתי׳. רעש חריקת
דלתות וחלונות המקלטים הנסגרים של שאר תושבי הבניין רק מעצימים אף יותר את רגשות
הפחד והחשש. בעודי מהרהרת מי ייפול קורבן לטיל הנוסף העושה את דרכו ברגעים אלו
ממש, נשמעים שלושה, ארבעה, חמישה נפילות נוספות המרעידות את פני האדמה. ׳היה בום׳
אומר יהב, אחי הקטן בן השנתיים. הבית דומם וכל בני המשפחה יודעים כי בעשר הדקות
הקרובות נשאר במרחב המוגן ליתר ביטחון. הדממה אשר נשמעת ברקע קשה אף יותר מכל צרחה
או צעקה אחרת אשר תישמע. העיר ההומה והרועשת הפכה בין רגע לשקטה ודוממת. רעש
המכוניות הנוסעות וחריקת הבלמים אינו נשמע עוד. איש אינו מעז לצאת אל הרחוב
המסוכן.
ברגע
שכזה מסכת האדישות שעל פניי מתחלפת למסכה חדשה, משופרת יותר, רצינית יותר ואכפתית
הרבה יותר. כיפת הברזל אשר ביצעה את תפקידה כראוי עד כה דיכאה בתחילה את הפחדים,
אולם עם כל אזעקה נוספת שנשמעת, טיל שמשוגר ו׳בום׳ חזק המעיד על נפילה נוספת
באזורים השונים. החשש משתלט על רגשותיי וממלא את לבי, החשש שהקורבן יהיה הבית שלי.
חיי
אדם הינם יקרי ערך ולא ניתן להחליפם עבור שום תמורה שבעולם ובכל זאת המלחמות
השונות מוסיפות עוד ועד קברים נוספים מפעם לפעם. מבצע ׳עמוד ענן׳ הסתיים. אין
מנצחים, יש רק מפסידים, חללים אשר נפלו ולא יחזרו והפסקת אש אחת אשר גם היא תגיע
בסופו של דבר אל סיומה, אז מה יהיה שמו של המבצע הנוסף הבא? ׳עמוד ענן׳, ׳עופרת
יצוקה׳, ׳חורף חם׳ ,׳גשמי קיץ׳, ׳ימי תשובה׳ או שמא ׳קשת בענן׳? ששת המבצעים הללו
התרחשו רק בעשור האחרון. מה יהיה שמו של המבצע הבא אשר יביא סוף כל סוף לסיומו של
הסכסוך הישראלי-פלסטיני? האם כל ילד בן ארבע צריך לדעת מיהם הטובים ומיהם הרעים?,
האם הוא חייב להיחשף אל העולם האמיתי בשלב כל כך מוקדם ולהאיץ את קצב התבגרותו?
הפסקת האש הוכרזה רק לאחר התערבות מצד שאר המדינות בעולם, אך לא צריך להיות
אדם אינטליגנט על מנת ולהבין שה׳הפסקה׳ נועדה לחידוש מלאי הנשק של הפלסטינים וכי
לא יידרש זמן רב עד שמבצע חדש יצא לדרך. השבוע חלף והחזרה ללימודים הייתה קשה
משחשבתי. ה׳חופשה׳ הקצרה מבית הספר גרמה לפערים רבים בתוכניות הלימוד, אשר גרמו
ללחץ: כמות שיעורי הבית הוכפלה ועבודות רבות מנעו מאיתנו זמן היקר.
האם
זהו הסוף, או שמא זוהי רק ההתחלה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה