התנדבות בשביל בגרות

כתבתה של נטלי כהן, תלמידת כיתה י'1, תיכון מקיף ז' באשדוד.

כיום בכל בתי הספר באשדוד קיים פרויקט "מחויבות אישית" - תלמידי שכבה י'-י"ב צריכים לתרום 60 שעות לקהילה בהתנדבות, על מנת לקבל "תעודת בגרות חברתית".

שמי נטלי כהן, ואני תלמידה בביה"ס התיכון מקיף ז' באשדוד. לפני שהתחלתי בכלל להתנדב, ורק שמעתי על פרויקט "מחויבות אישית" שאלתי את עצמי לא פעם האם זה נכון שההתנדבות מחויבת, ולא באה מרצון. האם זה טוב בכלל שקיימת התניה זו לקבלת תעודת בגרות חברתית? מצד אחד התניה אכן טובה, מפני שזה גורם לתלמידים להתנדב, וזה מראה להם צד אחר שלא הכירו בעצמם - נתינה ואהבה, לתת לאחר ללא קבלת תשלום.
למשל, אני, אם לא הייתה קיימת התניה זו, לא בטוח שהייתי מתנדבת. הייתי אומרת לעצמי בשביל מה אני צריכה את זה ושאני צריכה לעסוק בלימודים ובמבחנים. ועכשיו, בראיה לאחור, אחרי שכבר עברתי הרבה בהתנדבות, אני יודעת שאם לא הייתי מתנדבת, הייתי מרגישה תחושת פספוס עצומה בכך שאני לא נותנת מעצמי.

מידי שבוע אני מוצאת את עצמי מחכה לימי ראשון כדי להתנדב בגן אורן הממוקם במעון אילנות, שעתיים כל פעם בין השעות שלוש עד חמש. בגן זה יש ילדים בגילי 3-4 והם ממש חמודים. אני מעירה אותם משינה, נועלת להם נעליים ומשחקת איתם עד שהוריהם מגיעים לקחת אותם הביתה. אתם בוודאי שואלים, למה אני עושה את זה ומה נותן לי - להתנדב? כשאני מתנדבת, אני קודם כל נהנית עם הילדים, זה נותן לי תחושת סיפוק והרגשה ממלאת, כזו שרק אנשים שמתנדבים מכירים. אני גם שמחה שאני גם תורמת לקהילה וגם נהנית מזה. מצד שני, אם אחזור לדילמה שהתחלתי איתה, התנדבות עם תנאי היא לא דבר טוב. מכמה סיבות:

• התלמידים לא מתנדבים מרצון ורוצים רק לסיים את כמות השעות של ההתנדבות כדי להיפטר מזה.
• התנדבות צריכה לבוא מהלב ולא כתנאי.
• התנדבות עם תנאי לא נחשבת כבר התנדבות.

לסיכום, אנו מבינים שלהתנדבות עם תנאי יש השלכות בעד ונגד, להתנדב צריך עם מרצון ולא כי מחייבים. להתנדב זה שאתה בעצמך בוחר את הנושא לגביו תרצה לעשות משהו, ואם בוחרים אותך למשהו או מתנאים את זה במשהו זו כבר לא התנדבות, נכון?