חבר או ידיד?

כתבתו של איגנסיו ברנבאום תלמיד כיתה י', מקיף ו', אשדוד.

מהי בעצם ידידות, או יותר נכון לומר מתי אנו מגדירים מישהו כידיד?

ההגדרה למילה, כפי שהיא מצוינת במילון, היא חבר קרוב מאוד ואהוב, כמו ההגדרה של "ידידות" שהיא חברות נאמנה.

אך ידיד או ידידות בין אנשים נוצרת לא בגלל שאנשים מתקשרים בניהם, אלא נפגשים בבית של מישהו, מדברים בניהם, מעבירים שעה כיפית או "נותנים יד" בעת צרה. אנשים שאפשר לסמוך עליהם, כפי שאומרת ההגדרה של ידידות, בדברים הכי גדולים שלנו: בין אם זה סוד מאוד חשוב או כל דבר אחר.

בגילי, גיל 16, אומרים שזה הגיל הכי טוב לידידות, והאמת שאני נוטה להסכים.

בגיל הזה הידידים שלי או אני לידידיי, מספרים סודות אחד לשני, מאושרים מדברים טובים שקרו(זה יכול להיות דברים קטנים כמו ציון טוב במקצוע כלשהו), דברים שאנו חולקים במשותף, מצבים שאנו מרגישים רע והם באים כדי לעודד אותך. 

לפעמים אוהבים חלק מהדברים ולפעמים שונאים חלק מהדברים במשותף.

אבל תמיד שמחים אחד בשביל השני או להפך, עצובים אחד בשביל השני. אם ידיד שלי, למשל, נהיה חבר של מישהי אני אהיה שמח בשבילו ולא אקנא או אכעס עליו.

ידיד מוכן לעשות בשבילך טובה ולא יצפה שתחזיר לו בטובה כי הוא עושה זאת מתוך ידידות ולא מתוך אינטרס. 

שאלתי אחד מחבריי לכיתה, ברק פרץ, מה הוא מגדיר ידיד או ידיד טוב: "מישהו שיעמוד לצידי תמיד, שיעזור לי, שיהיה נאמן". 

עוד שאלה ששאלתי אותו הייתה: לדעתך, יש דבר כזה ידיד, כלומר בכל הדברים שאמרת על ההגדרה של מה זה ידיד לפי דעתך, אם מישהו לא מקיים את זה הוא לא נחשב ידיד שלך: "אני צריך לשוחח איתו ולראות, אני לא ישר זורק חברים, הוא ענה: "אתה צריך תמיד לתת סיכוי לכל אחד להסביר את עצמו, ואם זה לא נשמע משכנע אז הוא לא חבר שלי".

כל מה שכתבתי כאן בעצם מגדירים מה היא ידידות טובה או ידיד טוב, כפי שאנו נוטים לומר הרבה פעמים.
כי לפי ההגדרה שלי אין דבר כזה ידיד שהוא לא ידיד טוב,אם אי אפשר לסמוך עליו,אפילו אם הולכים איתו לשתות קפה ולהעביר כמה רגעים של טוב וכיף, הוא לא ידיד, אלא סתם מכר שנחמד כלפינו.