תעשה טובה...

כתבתו של שלומי מלול תלמיד כיתה י', מקיף ג', אשדוד.

ביום שלישי ה-5.3.13 נקבע לנו "יום המעשים הטובים". זהו יום שבו כל ההשתדלות שלנו, המעשים שלנו, ואנו עצמנו מוקדשים לעזרה לזולת ולאכפתיות לאחר. הרעיון של לתרום לחברה בה אנו חיים אפילו בכל יום מימות השנה הוא נפלא. אלא מה, שהוא לא כל כך מתממש. העומס של החיים דורש מאיתנו לפקס את עצמנו בעצמנו, בלי לשים לב לקשישה ניצולת השואה המחפשת את הארוחה הבאה באחד הפחים שמתחת למשרד שלך, וגם אם תשים לב אליה סביר להניח שהבעת ההזדהות איתה תישאר בראש ולא תעבור למעשים פיזיים .

באותו יום מיליוני אנשים ברחבי העולם ציינו את "יום המעשים הטובים". יום בו אתה יכול לפשוט את החליפה, את העניבה, ללבוש חולצה של הארגון ולצאת לפעול.

בבית ספרי יצאנו לשכונות וצבענו את הקירות העמוסים כתובות גרפיטי והפכנו את השכונות הללו למקום בו פרפרים גדלים על הקירות ואפילו צמחים מצליחים לצמוח שם ללא מאמץ והשגחה.

בין היתר התקיימו פעילויות של בני נוער המשתייכים לתנועה כלשהי, בבתי אבות ובמכונים לאנשים בעלי מוגבלויות. אז למה רק פעם בשנה?! למה זהו אירוע חד פעמי בשנה, אם אנו יכולים לקיים אותו 365 ימים בשנה בכך שפשוט נפקח את העיינים ונפסיק להתעלם ונרגיש כאילו כל אדם הזקוק לעזרה הוא בשר מבשרי, הקרוב הכי יקר לי.