הניסים של אשדוד

כתבתה של איגנסיו ברנבאום, תלמידת כיתה י', תיכון מקיף ו', אשדוד.

הגעתי למשרדו של ניסים חדד, ממקימי אשדוד, על מנת  לראיין אותו.

ניסים נולד ב-1937 בלוב, בעיר סירט. החיים בלוב, הוא מספר, לא היו קלים בכלל. לא היה אוכל ולא מים, לקחו את היהודים מסירט והרשו להם לקחת מזוודה אחת בלבד ואפשרו לשים בה מה שרצו. מכיוון שהוא היה בקהילה יהודית- דתית, הוא לקח איתו במזוודה תפילין ותלית. ניסים וויתר על הבגדים שלו. העבירו אותם מהעיר סירט לכפר ערבי בשם "ידר" שלידו היה מחנה עבודה שנקראה "בוארת אל חסון".

ניסים חדד - יקיר העיר אשדוד

בגיל ניסים 13 עלה לארץ יחד עם אימו ו-13 אחיו. כשעלו ארצה הם קיבלו אוהל (אפשר לדמיין את זה כוילה היום), במעברה  ליד נתניה.הוא גר שם 3 שנים, עד גיל 16 ואז גויס לצבא. הוא נזכר איך ג'יפ עבר ליד המקום שהיה גר ואמרו לו לעלות לג'יפ. הוא לא הבין מה רצו ממנו ועלה לג'יפ. אחרי כמה בדיקות הוא גויס לצה"ל "באופן רשמי" והוא התחיל לשרת בבסיס. הוא ממשיך לספר שיום אחד המ"פ שלו אמר לו שיבוא לעזור לו עם העבודה של השמות והניירת, מכיוון שהוא היה מבין היחידים שידע לכתוב בעברית. הוא עבר למשרד, שם עבד על פי בקשתו של מ"פ.

בגיל 18 השתחרר מצה"ל ועבר לאשדוד. הוא סיפר כשהוא ראה את הים באשדוד בשבילו זה היה גן עדן והוא לא רצה לעזוב יותר את אשדוד. עוד הוא סיפר "שהיה מן גשר באשדוד שחיבר אותה עם שאר חלקי הארץ, כלומר הכניסה והיציאה של אשדוד, ופעם אחת אותו גשר "נפל" ואשדוד נשארה מנותקת משאר חלקי הארץ. לא היה אפשר לצאת ממנה ולא היה אפשר להכניס אליה, אבל שר התחבורה דאז הצליח להגיע והוא זה שנתן את האישור שיבנו את הגשר מחדש, אבל הפעם הרבה יותר |עמיד".

ניסים נזכר איך אבא שלו ייעץ לו שיתחיל ללכת לעבוד והמליץ על חברת החשמל. ניסים החליט לנסות והתחיל לעבוד בחברת החשמל באשדוד."גם שם הייתי מבין היחידים שידע לכתוב עברית, המנהל של חברת החשמל קידם אותי לתפקיד בכיר יותר, עד שיום אחד בא המנהל של הנמל והציע לי לעבוד בנמל בתור עוד מנהל. הלכתי לחברת החשמל ואמרתי להם שאני לא רוצה יותר לעבוד בחברה ושאני עוזב. וכך התחלתי לעבוד בנמל תקופה מסוימת. החלטתי להתמודד בבחירות של המועצה המקומית (העייריה דאז), וזכיתי בשני מנדטים ובכך הפכתי לסגן ראש העיר. בצה"ל באותו זמן התחילו לגייס אנשים שעלו ממרוקו אבל לא ידעו לכתוב בעברית, ובגלל זה הציעו  לי לעבוד בקבע בצה"ל". ניסים הסכים והוא עבד שנה בקבע ואחר כך חזר לאשדוד.

עם הזמן הוא הפך לנציג ישראל בסוריה, מצרים, תימן, גרמניה ועוד. הוא היה גם סגן אוצר מכס ומ"מ, אבל בעיקר שליח במדינות.

לדעתו לא צריך לשנות כלום באשדוד ושהיא טובה כמו שהיא. הוא קיבל תעודת יקיר העיר אשדוד, והיום הוא עוזר לאנשים ועוזר לאשדוד מאוד כי הוא סיפר שבשבילו כל מה שהוא עושה היום זאת התמורה שלו למה שהמדינה ובעיקר אשדוד נתנה עבורו.

כשיצאתי ממשרדו הרגשתי גאה באדם שאותו ראיינתי, ועם הסיפוק שהכרתי אדם שעזר כל כך הרבה לאשדוד.