כתבתה של נטלי כהן, תלמידת כיתה י'1, תיכון מקיף ז' באשדוד.
טקס מלכת היופי - האירוע הנוצץ של השנה שמאופיין בכל הוד והדר של המתמודדות.
אני לא צופה הדוקה של הטקס, אך השנה החלטתי לראות אותו. הטקס היה נוראי, בכל מובן המילה, בקושי ראיתי את פני המתמודדות. רק על פי שניה אחת הייתי צרכיה להחליט מי מהמתמודדות תעלה לשלב הבא. הטקס המשיך, נבחרו 10 המתמודדות שעלו לשלב הסופי, ודנה ספקטור (עיתונאית וכותבת טור בידיעות אחרונות), מצוות השופטים, אמרה משפט שזעזעה אותי עד עמקי נשמתי (ולא אני לא מדברת על תגי אופנה או על יופי חיצוני). היא אמרה משפט שפגע בעיר אשדוד ובכלל בעבודה נורמלית ולא משפילה – מוכרות נעליים.
"עדיף להיות דוגמנית מאשר מוכרת נעליים באשדוד" אמרה דנה - מהו בכלל הקשר לאשדוד? האם ישנו הבדל בין מוכרות נעליים באשדוד, בתל אביב, בניו יורק, או בפריז? לפי דבריה עדיף שבנות ישתמשו ביופי החיצוני שלהן, ימכרו את גופן, מאשר להיות מוכרת נעליים.
אם נשווה את התגמול הכספי של מוכרות נעליים לדוגמניות, נמצא כי הכן דוגמניות עושות כסף רב לעומת מוכרות הנעליים, אך אין שום דבר פסול בלהיות מוכרת נעליים. פליטת הפה של דנה מראה לנו משהו על החינוך בארץ.
אתם בטח שואלים מהו הקשר בין דוגמניות לחינוך? לדעתי, ישנו קשר ברור מאוד! הורים שרואים פוטניצאל רב בבנותיהן בשל יופיין הרב, מטפחים מגיל צעיר את התודעה שלהן והדעה שלהן לגבי דוגמנות בעתיד. אני לא אומרת שיש דבר רע בלהיות דוגמנית, אך הכמיהה הרמון וההכוונה מגיל צעיר שעדיף להיות דוגמנית מאשר בלעסוק בעבודה אחרת, היא הדבר הבעייתי והרע בכל הסיפור הזה.
הסטיגמות והתיוגים בהעדפה של דבר אחד על פני האחר, והראיה באור שלילי מקצועות ועבודות אחרים, הם הדברים הבעייתים ומשפיעים על החינוך לחשיבתן ולדעתן בעתיד של הילדות. הרי, ילדות קטנות שאומרים להם שבעתיד הן יהיו דוגמניות, לוקחות כמודל לחיקוי דוגמניות רזות – שלד מהלך. הן מתחילות להרזות במשקל ולא מפסיקות - הן הופכות לאנרוקסיות. הן גם לא משקיעות בלימודים כי למה דוגמנית צריכה להיו חכמה? הן עוסקות רק בטיפוח, ואיך שהן נראות בכל דקה.
ובכלל מי אמר שדוגמנות זהו מקצוע לכל החיים? זוהי תקופת עבודה של 3 עד 5 שנים במקרה הטוב יותר.
אך מה הלאה? הרי צריך לפרנס את עצמך...
ב'שוק הדוגמניות', דוגמניות מתחלפות 'כל כמה דקות', יש מישהי יותר יפה ויותר מיוחדת, ואת כבר לא הלהיט...
אם כך, פליטת הפה של דנה מלמדת אותנו עד כמה שהדור החדש נהיה עיוור והולך אחר כסף ותהילה, ומזלזל בכל דבר אחר.
אני לא צופה הדוקה של הטקס, אך השנה החלטתי לראות אותו. הטקס היה נוראי, בכל מובן המילה, בקושי ראיתי את פני המתמודדות. רק על פי שניה אחת הייתי צרכיה להחליט מי מהמתמודדות תעלה לשלב הבא. הטקס המשיך, נבחרו 10 המתמודדות שעלו לשלב הסופי, ודנה ספקטור (עיתונאית וכותבת טור בידיעות אחרונות), מצוות השופטים, אמרה משפט שזעזעה אותי עד עמקי נשמתי (ולא אני לא מדברת על תגי אופנה או על יופי חיצוני). היא אמרה משפט שפגע בעיר אשדוד ובכלל בעבודה נורמלית ולא משפילה – מוכרות נעליים.
"עדיף להיות דוגמנית מאשר מוכרת נעליים באשדוד" אמרה דנה - מהו בכלל הקשר לאשדוד? האם ישנו הבדל בין מוכרות נעליים באשדוד, בתל אביב, בניו יורק, או בפריז? לפי דבריה עדיף שבנות ישתמשו ביופי החיצוני שלהן, ימכרו את גופן, מאשר להיות מוכרת נעליים.
אם נשווה את התגמול הכספי של מוכרות נעליים לדוגמניות, נמצא כי הכן דוגמניות עושות כסף רב לעומת מוכרות הנעליים, אך אין שום דבר פסול בלהיות מוכרת נעליים. פליטת הפה של דנה מראה לנו משהו על החינוך בארץ.
אתם בטח שואלים מהו הקשר בין דוגמניות לחינוך? לדעתי, ישנו קשר ברור מאוד! הורים שרואים פוטניצאל רב בבנותיהן בשל יופיין הרב, מטפחים מגיל צעיר את התודעה שלהן והדעה שלהן לגבי דוגמנות בעתיד. אני לא אומרת שיש דבר רע בלהיות דוגמנית, אך הכמיהה הרמון וההכוונה מגיל צעיר שעדיף להיות דוגמנית מאשר בלעסוק בעבודה אחרת, היא הדבר הבעייתי והרע בכל הסיפור הזה.
הסטיגמות והתיוגים בהעדפה של דבר אחד על פני האחר, והראיה באור שלילי מקצועות ועבודות אחרים, הם הדברים הבעייתים ומשפיעים על החינוך לחשיבתן ולדעתן בעתיד של הילדות. הרי, ילדות קטנות שאומרים להם שבעתיד הן יהיו דוגמניות, לוקחות כמודל לחיקוי דוגמניות רזות – שלד מהלך. הן מתחילות להרזות במשקל ולא מפסיקות - הן הופכות לאנרוקסיות. הן גם לא משקיעות בלימודים כי למה דוגמנית צריכה להיו חכמה? הן עוסקות רק בטיפוח, ואיך שהן נראות בכל דקה.
ובכלל מי אמר שדוגמנות זהו מקצוע לכל החיים? זוהי תקופת עבודה של 3 עד 5 שנים במקרה הטוב יותר.
אך מה הלאה? הרי צריך לפרנס את עצמך...
ב'שוק הדוגמניות', דוגמניות מתחלפות 'כל כמה דקות', יש מישהי יותר יפה ויותר מיוחדת, ואת כבר לא הלהיט...
אם כך, פליטת הפה של דנה מלמדת אותנו עד כמה שהדור החדש נהיה עיוור והולך אחר כסף ותהילה, ומזלזל בכל דבר אחר.
גם לפני מאות שנים זקני רומא התלוננו על צעירי החברה. תמיד יהיה לנו מה להגיד על הדורות החדשים, זה דרכו של עולם. באשר למה שאמרה דנה ספקטור, נו באמת?! ממנה צריך להתרגש? היא מפזרת את שטויות ומשאירה בעצם אדמה חרוכה בכל מקום בו היא דורכת רק כי נמנית בקבוצת אוכלוסייה מעצבנת שפשוט: לא יכולה לסגור את הפה!
השבמחקבמה יש בכלל לזלזל? באשדוד? עיר נחמדה לחיות חיים שקטים. אבל מה אתם רוצים מדנה? אז לא נעודד צעירים לראות עולם בגלל רגשי נחיתות? מה נסגר אתכם??
השבמחק