כתבתו של מתן פיזמן, כיתה י' 1, תיכון מקיף ז'.
משרד החינוך הכריז על שנה זו כשנת השפה העברית לאור היחלשותה של השפה בקרב בני הנוער. בני הנוער מתנסים לאורך השנה בהרצאות ובדיונים בכיתות בנושא השפה ובעיקר בנושא הסלנג.
שנה זו הוגדרה כשנה הרשמית לשפה העברית.
מדוע צריכה מדינה "שנה" לשפה הלאומית הרשמית בה? האם בארצות הברית קיימת שנת השפה האנגלית? האם בספרד קיימת שנת השפה הספרדית? כנראה שהתשובה היא לא.
הבאתי את שאלת שנת השפה הערית לתשומת לבה של מנהלת בית הספר מקיף ז', הגב' שרה שמש והיא ענתה: "בשנים האחרונות חל שיבוש רציני בקרב בני הנוער בנושא שפה עברית רהוטה. יש לעצור לרגע ולראות איך אפשר לתקוף את בעיית השפה בקרב בני הנוער גם בבית הספר ולא להשאיר את זה רק לרחוב ולאינטרנט. היות והדור הצעיר מתקשר באמצעות סימנים וקודים, הוא איננו יודע להפיק מילים כאשר הוא נדרש להרחיב את עמדותיו ולהביע רעיון בשלמותו".
על פי דבריה של מנהלת בית הספר ניתן להבין שהשנה מוכרזת בגלל הידלדלותה של השפה בקרב בני הנוער, שהיום סובבים בעיקר סביב המחשב והאינטרנט.
בעבר לפני הכלים האלו הייתה השפה מתחלקת לשפה דבורה שהייתה קלילה ולא רשמית, ולשפה כתובה שתפקידה היה להיות רשמית ונטולת סלנג, אך כיום מאזן זה השתנה שכן נוספה עוד שפה, "שפת האינטרנט" שהיא שפה כתובה למעשה, אך כולנו יודעים עד כמה זה לא נוח לדבר בשפה רשמית ונטולת סלנג בחדרי צ'אט באינטרנט וגם עם חברים ברשתות חברתיות.
ברשתות חברתיות אנו מנסים להעביר כמה שיותר מסרים בזמן ובאורך הקצרים ביותר, ולכן כל משפט סובב סביב שלוש עד ארבע מילים שמביעות רעיון מסוים ואנו מחכים לתשובה מהירה מהאדם איתו אנו מתכתבים. שיבוש זה מוביל להיחלשותה של השפה כמו גם שיבושים נוספים כמו סלנג למשל, שבו אנחנו משתמשים כמעט כל הזמן. יש מילים שאנחנו לא מכירים בכלל כמילות סלנג, מילים שהוחדרו עמוק בתוך בני הנוער של היום, והם בטוחים שהמילים הם מילים רגילות ורשמיות.
אך האם הסלנג הוא באמת דבר רע? האם הוספה של קצת טעם אישי לשפה הוא כזה אסון?
למרות שאני נוטה להסכים עם דבריה של מנהלת בית הספר, אני חייב לציין שסלנג הוא דרך מצוינת לבטא את עצמנו לפעמים, אך במידה ולא נסחפים וכן שומרים על אופי השפה הרשמית.
במסגרת השנה לשפה העברית, הכריז בית הספר שלנו על השבוע לשפה העברית שבמסגרתו, חוץ מלדון על בעיית הסלנג השתתפנו בהרצאות ודיונים בכיתה שבהם דנו על מילים בשפה העברית הישנה והרשמית. וכן הכרנו מילים חדשות רבות.
הנה קצת חומר למחשבה: ידעם שהמילה "שח-רחוק" היא הפירוש או בעצם המילה העברית התקינה למילה טלפון? ידעתם ש"מדגש" מציין את המילה מרקר? כל כך הרבה מילים שלא הכרתי הופיעו בהרצאות ובדיונים שכבר התחלתי להרגיש כאילו אני תייר בארץ זרה.
אני בהחלט מאמין בשפה רשמית ותקנית, אך עם זאת אני לא מוצא בסלנג שום דבר רע. דעתי היא שבנאדם צריך לדעת להשתמש בסלנג ובשפה תקנית, ולא להיסחף לכאן או לכאן.
שנה זו הוגדרה כשנה הרשמית לשפה העברית.
מדוע צריכה מדינה "שנה" לשפה הלאומית הרשמית בה? האם בארצות הברית קיימת שנת השפה האנגלית? האם בספרד קיימת שנת השפה הספרדית? כנראה שהתשובה היא לא.
הבאתי את שאלת שנת השפה הערית לתשומת לבה של מנהלת בית הספר מקיף ז', הגב' שרה שמש והיא ענתה: "בשנים האחרונות חל שיבוש רציני בקרב בני הנוער בנושא שפה עברית רהוטה. יש לעצור לרגע ולראות איך אפשר לתקוף את בעיית השפה בקרב בני הנוער גם בבית הספר ולא להשאיר את זה רק לרחוב ולאינטרנט. היות והדור הצעיר מתקשר באמצעות סימנים וקודים, הוא איננו יודע להפיק מילים כאשר הוא נדרש להרחיב את עמדותיו ולהביע רעיון בשלמותו".
על פי דבריה של מנהלת בית הספר ניתן להבין שהשנה מוכרזת בגלל הידלדלותה של השפה בקרב בני הנוער, שהיום סובבים בעיקר סביב המחשב והאינטרנט.
בעבר לפני הכלים האלו הייתה השפה מתחלקת לשפה דבורה שהייתה קלילה ולא רשמית, ולשפה כתובה שתפקידה היה להיות רשמית ונטולת סלנג, אך כיום מאזן זה השתנה שכן נוספה עוד שפה, "שפת האינטרנט" שהיא שפה כתובה למעשה, אך כולנו יודעים עד כמה זה לא נוח לדבר בשפה רשמית ונטולת סלנג בחדרי צ'אט באינטרנט וגם עם חברים ברשתות חברתיות.
ברשתות חברתיות אנו מנסים להעביר כמה שיותר מסרים בזמן ובאורך הקצרים ביותר, ולכן כל משפט סובב סביב שלוש עד ארבע מילים שמביעות רעיון מסוים ואנו מחכים לתשובה מהירה מהאדם איתו אנו מתכתבים. שיבוש זה מוביל להיחלשותה של השפה כמו גם שיבושים נוספים כמו סלנג למשל, שבו אנחנו משתמשים כמעט כל הזמן. יש מילים שאנחנו לא מכירים בכלל כמילות סלנג, מילים שהוחדרו עמוק בתוך בני הנוער של היום, והם בטוחים שהמילים הם מילים רגילות ורשמיות.
אך האם הסלנג הוא באמת דבר רע? האם הוספה של קצת טעם אישי לשפה הוא כזה אסון?
למרות שאני נוטה להסכים עם דבריה של מנהלת בית הספר, אני חייב לציין שסלנג הוא דרך מצוינת לבטא את עצמנו לפעמים, אך במידה ולא נסחפים וכן שומרים על אופי השפה הרשמית.
במסגרת השנה לשפה העברית, הכריז בית הספר שלנו על השבוע לשפה העברית שבמסגרתו, חוץ מלדון על בעיית הסלנג השתתפנו בהרצאות ודיונים בכיתה שבהם דנו על מילים בשפה העברית הישנה והרשמית. וכן הכרנו מילים חדשות רבות.
הנה קצת חומר למחשבה: ידעם שהמילה "שח-רחוק" היא הפירוש או בעצם המילה העברית התקינה למילה טלפון? ידעתם ש"מדגש" מציין את המילה מרקר? כל כך הרבה מילים שלא הכרתי הופיעו בהרצאות ובדיונים שכבר התחלתי להרגיש כאילו אני תייר בארץ זרה.
אני בהחלט מאמין בשפה רשמית ותקנית, אך עם זאת אני לא מוצא בסלנג שום דבר רע. דעתי היא שבנאדם צריך לדעת להשתמש בסלנג ובשפה תקנית, ולא להיסחף לכאן או לכאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה